‫מודל הפנצ'ה מאיה

‫‪“The‬‬ ‫‪Yoga‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Healing:‬‬ ‫‪Exploring‬‬ ‫‪Yoga’s‬‬ ‫‪Holistic‬‬ ‫‪Model‬‬ ‫‪for‬‬ ‫‪Health‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪Well-‬‬ ‫‪Being”
‫‪2005‬‬ ‫‪International‬‬ ‫‪Journal‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Yoga‬‬ ‫‪Therapy.‬‬ ‫‪Kaustab‬‬ ‫‪Desikachar‬‬

 

שושלת קרישנמצ'ריה-דסיקצ׳ר, משתמשת במודל פאנצ'ה מאיה בעוד שברב מסורות היוגה האחרות עושים שימוש במושג ״פאנצ'ה מאיה קושה״ ו / או פשוט במושג פנצ׳ה קושה. מאחר ומודל זה הוא לעתים קרובות מרכזי ביישומים טיפוליים של יוגה, ניתן להסביר מדוע נעשה שימוש בשני מונחים שונים אלה. השאלה נשאלה על ידי ג'ון קפנר בהשראת ג׳ורג פויירשטיין.

תשובתו של קאושטאב דסיקצ׳ר:

המקום הראשון שבו מוזכר המושג הוא במסורת הוודית, בטיטריה אופנישד- הן בפרק 2 (שכותרתו אננדה וולי ) ובפרק 3 (שכותרתו בריגו וולי). שם מופיעה ההתייחסות הידועה הראשונה למודל הנצחי הנ״ל.

בטקסט זה, נעשה שימוש במילה ׳מאיה׳ בלבד ולא במילה ׳קושה׳. מתוארים בו חמישה רבדים: אנה מאיה, פראנה מאיה, מנו מאיה, ויג'נאנה מאיה, ואננדה מאיה. לפיכך, סבי [ט.קרישנמצ'ריה] השתמש אך ורק במילה סמכותית זו. נראה שהמושג ׳קושה׳ נכנס לראשונה לז'רגון היוגה, דרך הפרשנות של עדי שנקרה לאופנישדות, הכולל את הפרשנות לטאיטריה אופנישד. המילה ׳קושה׳ מתורגמת פשוטו כמשמעו

ל״נרתיק/ שק/מעטפה״. הניחוש שלי הוא ששנקארה משתמש במושג ׳קושה׳ כמטאפורה כדי לציין רבדים אלה, כנראה בהשראת השימוש במילה ׳קושה׳ ברוב הטקסטים האיורוודיים, בהם דנים בגוף האדם הכולל ״נרתיקים״ כמו , אנה קושה (קיבה) פראנה קושה (ריאות), מוטרה קושה (שלפוחית ​​השתן), ראג׳ו קושה (רחם – לנשים בלבד) וויריה קושה (שק האשכים – לגברים בלבד) . אם נתבונן בדברים, אלה הם סוגים של ״נרתיק” … דבר המחזיק משהו בתוכו. כנראה ששנקארה השתמש במונח ׳קושה׳, משום שבתקופתו מונח זה היה רווח.

הסברו של סבי לבחירה הטובה יותר של המונח ׳מאיה׳ ולא ׳קושה׳, הוא שהמונח ׳קושה׳ יוצר הגבלה והפרדה בין הרבדים השונים, בעוד שהשימוש במונח ׳מאיה׳ מורה על חדירה והתפשטות בין התחומים השונים, שכן המושג ׳מאיה׳ אומר שכל הרבדים נתונים לחדירה הדדית. העיקרון ב׳קושה׳ שדברים נשארים רק בתחום הקושה המסויימת, כש׳נרתיק׳ מסויים מכיל את אותה הקושה בלבד. עם זאת, במודל ה׳מאיה׳, מה שמתרחש במאיה אחת עשוי לבוא בקלות לידי ביטוי באחרות. לדוגמא, אם אנחנו נסערים רגשית, הדבר ניכר גם בגוף, או בנשימה, או בנפש, או בהתנהגות שלנו. הרעיון הוא של חדירה הדדית, ולכן הטקסטים המוקדמים השתמשו במושג ׳מאיה׳.

כנראה, שמאחר ואדם דגול כמו עדי שנקארה השתמש במילה קושה בהקשר עם פנצ׳ה מאיה, אנשים התחילו להשתמש במונח והוא הפך לחלק מהז'רגון היומיומי. עם זאת, המדקדקים עדיין משתמשים במילת ׳מאיה׳ בלבד, כמו זו שנעשה בה שימוש באופנישד המקורי. יש למילה מאיה משמעויות רבות, כפי שציינתי בהקשר זה, מאיה פירושה "שהיא חדירה לכל”. בשיתוף פעולה עם ההבטים האחרים, היא מגדירה כל אחד מ׳שכבות׳ אלה במערכת האנושית שלנו כניתנת לחדירה

  • אנה מאיה – מאיה אשר נזונה מאנה (מזון).
  • פראנה מאיה- מאיה אשר נזונה מפראנה (נשימה).
  • מנו מאיה – מאיה אשר נזונה ממאנס (מייד/נפש).
  • ויג'נאנה מאיה – מאיה אשר נזונה ויג׳ננה(ידע מיוחד, מסויים).
  • אננדה מאיה- מאיה אשר נזונה מאננדה (רגש, מזוהה בדרך כלל עם שמחה, אשר עילאי).

קאושטב, בנו ותלמידו של דסיקאצ'אר,
מתוך כתב העת הבינלאומי ליוגה תרפיה.

This entry was posted in מאמרים מתורגמים, תרפיה ביוגה. Bookmark the permalink. Post a comment or leave a trackback: קישור טראקבאק.

השאר תגובה

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

*
*