׳תְּשׁוּבָה׳ בראי היוגה

״קבעו חז"ל את ראש חודש אלול לתחילת זמן התשובה"

(סדר הדורות-הרב יחיאל הלפרין).

לפי מקורות היוגה, ׳ימי תשובה׳ הם שגרת ימי היוגי. אנו מחויבים ל׳ניאמה׳ (למערכת היחסים שלנו עם עצמינו) בכל יום ויום וכל הזמן. כאשר הושגה המטרה של סוטרות היוגה, (ללמד מדיטציה, לחבר בין המיינד/citta למודעות/cit. אנו עדיין נדרשים ׳לעשות משהוא׳ עם המיינד (המושווה בגיטה לרוח קדים שקשה מאד לרסנה), המשוייך לעולם החומר.

בגיטה מדובר בחיבור משלש בין המיינד, הרוח (ātman/puruṣa/cit), והכח הבורא. אנו באים מ״שם״, אנו חוזרים ל״שם״ והשאלה היא כיצד אנו מתחברים ל״שם״ במהלך החיים; איך אנו חיים את הרעיון על בסיס יומיומי. מדובר במערכת היחסים שלנו עם משהוא עמוק בתוכנו, האופן בו אנו חווים אותו ומביעים אותו, עשוי לעזור לנו במצבים שונים, להקנות לנו עוצמה מסויימת וחיבור מסויים. השאלה היא כיצד נהיה מסוגלים להשאר מחוברים למשהוא עמוק בתוכנו גם כשאנו נתונים במשבר, בעתות של סכסוך פנימי והתעמתות, ולהיות מסוגלים להתחיל בחקירה פנימית של היכולת להתמודד, ולנקוט בגישה נכונה כלפי הסכסוך.

ניתן לטעון שנקודת ההתחלה של הגיטה היא עבור מי שאינו מוכן עדיין להתמסר ליוגה. גם שאיני מוכן, קיים הרעיון של חיבור בין ה-ātman האינדיוידואלי ל-ātman האוניברסלי. אדם בא מן הרוח מתחבר לרוח ומתוך ההקשר הזה ניתן ליצור מציאות ולצפות.

הרעיון הבסיסי של הרצון להתחבר למשהוא באופן מודע (מצב בו המיינד מחובר למודעות ולא לפעילות שבו) קיים בסוטרות בפרק הראשון. לפעמים, אין אנו מודעים לחיבור הקיים ואין הדבר אומר שאיננו מחוברים. הרעיון החשוב של הגיטה הוא שאדם מסוגל לחיות באופן מלא בעולם ולהתמסר בו זמנית לדרך שבה כל הפעולות של האדם ניתנות לזיכוך. מדובר בגישה אותה ננכיח בזמן הפעולות ובכוונה שלנו לפני ובזמן הפעולה.

לפי הגיטה, יוגה מוגדרת כמיומנות בפעולות (׳פעולות׳ אינן רק אסנה) – דבר המעורר אותנו לחקור מדוע בפעולות מסויימות אנו מיומנים ומדוייקים ובאחרות אנו שוטים גמורים. מדובר בתחושה של איך אני נוהג, מה מניע אותי לפעול ומה עומד מאחורי העשייה שלי.

זוהי שאלת ה-dharma. הפעולות הן למען העולם, לטובת החברה. כל החקירה בגיטה היא אודות:

  • כיצד אני פועל
  • מהיכן ומאיזה עמדה אני פועל
  • מהם המניעים לפעולה שלי

הגיטה מציגה את הרמה העליונה של הפעולה. בני משפחתו של ארג׳ונה, חברים, מורים וכו׳ עומדים מן הצד השני של המתרס, עליו להלחם בהם ולכן הוא מתבלבל, מאבד את הביטחון ונתון בהתלבטות קשה באשר למניעים שלו. הרעיון חוזר לתבנית של cit (המודעות). עלי לתהות האם אני פועל מ-citta או מ-cit.

בוודנטה ātman הוא מושג פעיל יותר מאשר בסוטרות של פטנג׳לי. הוא יותר מתגלה. לכן משתמשים כאן במילה ״נשמה״. משהוא בתוכי מתמזג עם משהוא שהוא מעבר לי. בסנקיה עולה השאלה כיצד המודעות נמצאת ובכל זאת אינה פועלת, כאשר קיימת נוכחות ההכרחית של cit בגורם של הפעולה.

בוודנטה הכלי לפעולה אמור להיות ביקורת ושליטה פנימית – antaryamin. תבונה הגורמת למודעות להיות יותר אקטיבית יש להגות בתבונה זו יומם ולילה. יש להתפלל אליה והיא נחלצת לעזרה (בניגוד למודעות, שאין פונים אליה לקבלת סיוע ולעזרה). עלינו ליצור הלך רוח/מצב נפשי בו המודעות נוכחת יותר אז הפעולה נעשית פחות מה׳אני׳ ויותר מ-andiyamin, מקום שאינו מונע על ידי האני. זהו הרעיון של התורה ההודית; Jīvātman הדבר הקוסמי העליון, הדרכה פנימית או ״הצנזור הפנימי״.

בסוטרות של פטנג׳לי תרגולים אישיים מייצגים כח עליון והם כלולים בפרק השני. בשיטה ההודית דרוש ייצוג לכח זה ista-devata, חיבור אל משהוא נשגב. קרישנה מייצג כח זה וכך גם את היכולת שלי לפעול מתוך ההדרכה הפנימית שלי ולא ממקום אחר. התהליך הוא מן החוץ פנימה. על ארג׳ונה לסגת מן הבעיות החיצוניות ולהתמודד עם הקונפליקט הפנימי שלו (פרקים 1-6). בהמשך (פרקים 7-12) מדובר על מערכת היחסים עם אלהים (paramātman) ובשלישי (פרקים 13-18) מערכת היחסים עם העולם.

בד״כ אין אנו מתמודדים עם שאלת האלוהות אלא עם חרדות יומיומיות. זוהי נקודת ההתחילה של הגיטה. עלי לעבוד על עצמי ולעבור תהליך מבלבול לבהירות. תהליך עליו מדובר בפרק השני של הסוטרות. לכן קריה יוגה מקדימה את אשטנגה יוגה בפרק זה*.

כאמור, יאמה נתונה למשא ומתן וניאמה (׳תשובה׳) כל הזמן. היא מתייחסת למערכת היחסים שלי עם עצמי.

*הפרק השני של סוטרות היוגה הוא ׳פרק למתחילים׳ אנשים שעדין אינם מוכנים למדיטציה עליה מדובר בפרק הראשון בשל העדר יכולת ריכוז, הוא כולל 19 אמצעי תרגול. שלושת הראשונים כלולים בקריה יוגה (סוטרות 1-27). הפרק מגיש בהמשך (סוטרות 28-55), שש עשרה ׳מצוות׳ נוספות הכלולות באשטנגה יוגה – חמש יאמה, חמש ניאמה ועוד שש. האחרונה שבהם – סמדהי. יש ללמוד לכלול את כל שהפרק מלמד בתרגול.

הפרק הראשון הוא ׳פרק למתקדמים׳ ומהווה המשך לפרק השני, למי שיש בו המוכנות להתקדם לתרגול המגדיר יוגה בסוטרה השניה כמצב תודעתי המתייחס למייד. יכולת מסויימת של מיינד ומודעות. חמר ורוח; סמדהי.

This entry was posted in המקורות שלנו. Bookmark the permalink. Post a comment or leave a trackback: קישור טראקבאק.

השאר תגובה

Your email is never published nor shared. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

*
*