לנגהנה קרייה – תרגול העשוי לשמש לצורך הרגעה או זיכוך.

תרגום החיבור של פול הרווי *

לנגהנה קריה היא מתודולוגיה בויניוגה אליה משוייך פוטנציאל של צמצום, הקניית קלילות או כווץ  (הפחתה/הקטנה) במהלך תרגול  אסאנה, פראניאמה ומודרה. בתהליך של תרגול, המימוש של לנגהנה הוא באמצעות ההבנה של העקרונות העיקריים הבאים לידי ביטוי בהתא יוגה ובאיורוודה.

בויניוגה, או ביישום של לנגהנה קרייה, מתחוללת בגוף נסיגה של אגני (אש/חום) מהפריפריה אל הליבה. תוצאה זו מושגת באמצעות ביצוע שינויים באנרגיות המערכתיות של העיכול ובהפרשות ממערכת העיכול. לכן מנקודת מבט של איורוודה, מדובר ביישום תרגול המביא לשינויים בעקרונות הדושות – ואטה, פיטה וקאפה .

עם זאת, פחות מוכרים בחוגי היוגה שני הממדים הפונקציונליים של לנגהנה קרייה אותם ניתן ליישם. מדובר בטכניקות לצורך שכוך (Śamanam) או לצורך זיכוך (Śodhanam). השמות הטכניים  Śamanam Kriyā או Śodhanam Kriyā.

לנגהנה קרייה בתור ׳שמנם׳ או תהליך פליאטיבי (שיכוך), קשורה בשינוי מערכתי המסייע בהקלה של סימפטומים הנחווים על ידי הפרט. בגישה זו ניתן להשתמש כמתודולוגיה, כדי להשקיט או להפחית היפראקטיביות או פעילות יתר  כלשהיא והשלכותיה על ההבט הפיזי, האנרגטי או הפסיכולוגי במערכת.

תוצאה זו מתממשת באמצעות טכניקות תרגול יוגה כגון נשיפה מוארכת, או עצירה קלה לאחר הנשיפה בתרגול אסנה או בתרגול נשימה בישיבה פשוטה, או על ידי ביצוע של תנוחות כפיפה קדימה, או תנוחות פיתול בסיסיות. טכניקות אלה מהוות את אחד מהעקרונות הנדרשים בתיבת הכלים של גישת הויניוגה, במיוחד בהתחשב בכך שרוב התלמידים משתתפים בשיעורים קבוצתיים ולא מונחים באופן פרטני.

כאן ניתן לטעון  כי תלמידים רבים נמשכים ליוגה כי הם חווים עודפים של משהו אותו הם רוצים למזער, יישום רב של טכניקות שהן ׳שמנם לנגהנה קרייה׳ (לשיכוך), היא אחת הסיבות שגישת ויניוגה נתפסת בעיקר בהקשר טיפולי, או אפילו כ״מדיטציה לעייפים", כפי שנכתב בעבר בעיתון יומי בבריטניה.

אולם זהו רק פן אחד של לנגהנה קרייה. ושוב אפשר לטעון שזה רק הצעד הראשון – אם כי צעד חשוב מאוד, בתהליך לקראת התחוללות של שינוי ברמה פונקציונלית עמוקה. מעבר לכך נוכל לטפח הרגל של צמצום או הפחתה של סימפטומים כאשר אנו חווים אותם.

במילים אחרות שכוך סמטומים וצמצום הם תקפים והכרחיים ועבור רבים השכוך הינו מספק במהלך חיים עסוקים וקשיים אישיים, לפחות עד שמתנערים שוב ונוקטים בפעולה בסגנון מודרני של detox ו-retox. זהו המקום שבו המתרגל נדרש לחפש אחר אמצעי עמוק יותר על מנת לחולל שינוי (מרחיק לכת ) ברמה של מה שמכונה ׳שודנם קרייה׳ – זיכוך או ריפוי מלא, או פעולות אשר עשויות ליצור שינוי ברמה סיבתית עמוקה.

מכאן הרעיון של לנגהנה קרייה כצורה של ביעור חולי וריפוי ולא רק תרגול  לצורך שכוך והרגעה. מדובר באותו תרגול אך באינטנסיביות שונה ולמשך זמן שונה, מבחינת היישום שלו משתמשים באותם הכלים אך בעצמה שונה, ובאורך תרגול שונה.

במילים אחרות, היכולת לתרגל באפן עצמאי בבית לארך זמן היא תהליך קשה עד בלתי אפשרי עבור רבים. ובעצם, נדרש כינון של תרגול המאפשר תהליך והתפתחות במקום לצורך תחזוקה בלבד.  נדרש תרגול בעל עוצמה ואורך שבאמצעותו המערכת יכולה "להתבשל” ו"לזדכך” (כמו בתהליכי זיקוק וחישול), ולא רק ״להרגע״ ו״לצמצם".

ביצוע מתמיד של תרגול אישי קצר הוא צעד התפתחותי חשוב בכוון של ויתור על  ׳הופעה׳ בתרגול קבוצתי גרידא. יחד עם זאת, הדבר דומה להשוואה בין תהליך ה״קריה-יוגה״ בפרק השני של סוטרות היוגה עם ההכוונה לצמצום, לתהליך  ״אשטנגה-יוגה״  וההכוונה לזיכוך בו עוסק פרק זה בהמשך.

הנקודה החזקה לטווח קצר של המתודולוגיה בויניוגה  היא בכך  שניתן לחבר עבורך תרגול יומי של 25 דקות.

הנקודה החלשה של המתודולוגיה של ויניוגה לטווח ארוך היא  שיש לך רק תרגול יומי אישי באורך של 25 דקות בלבד.

 

Posted in יוגה ומהות | השאר תגובה

אמון, אנרגיה, ואבני דרך ע"פ פטנג'לי – מפגש מבוא

מפגש מבוא לקראת סמינר בן ששה ימים עם זיוה כינרות
9 בפברואר 2016 בשעות 9:00 עד 16:30
עלות 220 ש״ח (כולל כיבוד וארוחת ערב)
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר

הרעיון של אנרגיה (פראנה), הדגש על תרגול, ועצמת ההשפעה של המיינד היוו מוקד מתמשך במשנת היוגה מאז תקופתו של פטנג'לי (150 לפסה"נ).

מהם המושגים והרעיונות הנ"ל, כיצד הם יכולים להיות מוערכים ושמישים בתקופתנו, ובתרבויות כל כך שונות ממקור המוצא שלהם?

בסמינר נעסוק בנושאים אלו באמצעות דיון, אימון ומדיטציה, נעמוד על מהותה של משנת היוגה מול יוגה עכשווית תוך לימוד תרגול ושיח.
הסמינר הפתוח לתלמידים מתחילים, למנוסים יותר ולמורים ליוגה מגישות שונות, יאפשר להעמיק ביוגה באווירה שונה מחיי היומיום.

הסמינר פתוח לכל משתתף. לטווח ארוך אשתדל להנחיל יכולת לתרגל על פי תרשים, בלווי הדרכה מינימאלית; דבר המחייב את התלמיד להשתמש בידע של עקרונות של אימון כגון:

  • הבנת הקשר בין נשימה ותנועה.
  • מיומנות של הכלת התנועה בנשימה.
  • ידע של איך לבצע שינויים אישיים והתאמות בתרגול asana.
  • ידע של מגוון רחב של תנוחות.

בשעורים המעשיים נשלב בין מודעות לגוף, ליכולותיו ולגבולותיו, לבין הקשב לזרימה האנרגטית – טבעית. בין פעולה גופנית מיומנת תוך ריכוז בנשימה, לבין פיתוח יכולת הַשקטה, הכלה (containment) והרפיה. כל שעור ניבנה כתהליך חי – חוויה שתפעל בד בבד על הקשר שלנו עם המרחב הפנימי (גוף – נפש) ועל הזרימה שלנו אל כל הסובב אותנו.

הלימודים והתרגול יוגשו על פי רוח ה-Viniyoga תוך התחשבות בניסיון וביכולת האישית של המשתתפים. סילבוס מפורט ישלח לנרשמים.

Posted in סדנאות בישראל | השאר תגובה

רמהסואמי: טאפאס = שליטה בלשון

פטנג'לי מתייחס ל'טאפאס ' בסוטרות היוגה שלו הן בקרייה יוגה והן באשטנגה יוגה. פרשנים  מוקדמים רבים מתייחסים לטאפאס כהתמתנות בדיבור ובצריכת מזון (mitabhashana ו-mitahara).  הגורו שלי מייחס ללשון שני דברים; שתי פונקציות ושתי חולשות (chapalya jihva).

1. ללשון בלוטות טעם. דבר העלול להוביל לאכילה לצורך מתן הנאה לבלוטות הטעם . אם האכילה אינה בשליטה, אדם  מתחיל לאכול לצורך הנאה. בעוד שהיוגי אוכל על מנת להתגבר על הכאב של הרעב ואולי יאכל פעם אחת ביום, הנהנתן (bhogi) אוכל מספר פעמים נפרדות לצורך טעימות מזון להנאה. Yogabhyasi ממליץ לאכול במתינות ולהתגבר על הפיתוי של הלשון. זהו טאפאס ביחס לאכילה.

2. התפקיד האחר של הלשון הוא לדבר. הלשון הינה חלק חשוב ממערכת הקול. דיבור ללא הבחנה יכול להיות גם כן בגלל חולשה של הלשון. דיבור ללא הבחנה מפריע לנפש ומוביל לתוצאות לא רצויות אחרות. לכן  yogabhyasi של פטנג'לי ממליץ על דיבור מתון וראוי, גם האחרון הינו טאפאס.

טאפאס הוא ההתמתנות בצריכת מזון ובדיבור – או,

שליטה בלשון.

https://www.facebook.com/ramaswami.srivatsa?fref=ts

Posted in יוגה ומהות | השאר תגובה

ברכות לראש השנה תשע"ו

מאחלת לכל שנת בריאות שמחה ויצירה.
שנת שוּבָה : התבוננות לאחור, ראייה קדימה, ותובנות חדשות.

מזדהה עם ידידי יורם בוזגלו שחווה תשובה ממקום של חזרה וכתב:

תְּשׁוּבָה- לָמָה לִי
הַתְּשׁוּבָה
הַכָּרָה עַצְמִית
מְגַבֶּשֶת מַשְׁמָעוּת
מְחֻדֶּשֶׁת
הַשּׁוֹאֶפֶת
לְהִשְׁתַּכְלֵל, לְהִשְׁתַּפֵּר
לְהִתְגַּבֵּר, לְהִתְעָלוֹת
לְרוֹמֵם וְלַשֵׂאת
אֶת כָּל הַעֲרָכִים
הַפְּנִימִיּים
בְּעֶדְנָה זַכּוּת וְטָהֳרָה
אֶל מֵירַב יִקְרָם
אֶל שִׂיא תִּפְאַרְתָּם
אֶל תַּכְלִית יְעוּדָם
אֶל שְלֵמוּתָם.
השאיפה אל השלמות מתאפשרת עם ההכרה עצמית וידיעת היעוד האישי.
כך הבנתי את דבריו של שרי פרופ' קרישנמצ'ריה על משמעות היוגה בחיים – svadharma.

שנה טובה,
שלכם
זיוה כנרות

Posted in כללי | השאר תגובה

׳תְּשׁוּבָה׳ בראי היוגה

״קבעו חז"ל את ראש חודש אלול לתחילת זמן התשובה"

(סדר הדורות-הרב יחיאל הלפרין).

לפי מקורות היוגה, ׳ימי תשובה׳ הם שגרת ימי היוגי. אנו מחויבים ל׳ניאמה׳ (למערכת היחסים שלנו עם עצמינו) בכל יום ויום וכל הזמן. כאשר הושגה המטרה של סוטרות היוגה, (ללמד מדיטציה, לחבר בין המיינד/citta למודעות/cit. אנו עדיין נדרשים ׳לעשות משהוא׳ עם המיינד (המושווה בגיטה לרוח קדים שקשה מאד לרסנה), המשוייך לעולם החומר.

בגיטה מדובר בחיבור משלש בין המיינד, הרוח (ātman/puruṣa/cit), והכח הבורא. אנו באים מ״שם״, אנו חוזרים ל״שם״ והשאלה היא כיצד אנו מתחברים ל״שם״ במהלך החיים; איך אנו חיים את הרעיון על בסיס יומיומי. מדובר במערכת היחסים שלנו עם משהוא עמוק בתוכנו, האופן בו אנו חווים אותו ומביעים אותו, עשוי לעזור לנו במצבים שונים, להקנות לנו עוצמה מסויימת וחיבור מסויים. השאלה היא כיצד נהיה מסוגלים להשאר מחוברים למשהוא עמוק בתוכנו גם כשאנו נתונים במשבר, בעתות של סכסוך פנימי והתעמתות, ולהיות מסוגלים להתחיל בחקירה פנימית של היכולת להתמודד, ולנקוט בגישה נכונה כלפי הסכסוך.

ניתן לטעון שנקודת ההתחלה של הגיטה היא עבור מי שאינו מוכן עדיין להתמסר ליוגה. גם שאיני מוכן, קיים הרעיון של חיבור בין ה-ātman האינדיוידואלי ל-ātman האוניברסלי. אדם בא מן הרוח מתחבר לרוח ומתוך ההקשר הזה ניתן ליצור מציאות ולצפות.

הרעיון הבסיסי של הרצון להתחבר למשהוא באופן מודע (מצב בו המיינד מחובר למודעות ולא לפעילות שבו) קיים בסוטרות בפרק הראשון. לפעמים, אין אנו מודעים לחיבור הקיים ואין הדבר אומר שאיננו מחוברים. הרעיון החשוב של הגיטה הוא שאדם מסוגל לחיות באופן מלא בעולם ולהתמסר בו זמנית לדרך שבה כל הפעולות של האדם ניתנות לזיכוך. מדובר בגישה אותה ננכיח בזמן הפעולות ובכוונה שלנו לפני ובזמן הפעולה.

לפי הגיטה, יוגה מוגדרת כמיומנות בפעולות (׳פעולות׳ אינן רק אסנה) – דבר המעורר אותנו לחקור מדוע בפעולות מסויימות אנו מיומנים ומדוייקים ובאחרות אנו שוטים גמורים. מדובר בתחושה של איך אני נוהג, מה מניע אותי לפעול ומה עומד מאחורי העשייה שלי.

זוהי שאלת ה-dharma. הפעולות הן למען העולם, לטובת החברה. כל החקירה בגיטה היא אודות:

  • כיצד אני פועל
  • מהיכן ומאיזה עמדה אני פועל
  • מהם המניעים לפעולה שלי

הגיטה מציגה את הרמה העליונה של הפעולה. בני משפחתו של ארג׳ונה, חברים, מורים וכו׳ עומדים מן הצד השני של המתרס, עליו להלחם בהם ולכן הוא מתבלבל, מאבד את הביטחון ונתון בהתלבטות קשה באשר למניעים שלו. הרעיון חוזר לתבנית של cit (המודעות). עלי לתהות האם אני פועל מ-citta או מ-cit.

בוודנטה ātman הוא מושג פעיל יותר מאשר בסוטרות של פטנג׳לי. הוא יותר מתגלה. לכן משתמשים כאן במילה ״נשמה״. משהוא בתוכי מתמזג עם משהוא שהוא מעבר לי. בסנקיה עולה השאלה כיצד המודעות נמצאת ובכל זאת אינה פועלת, כאשר קיימת נוכחות ההכרחית של cit בגורם של הפעולה.

בוודנטה הכלי לפעולה אמור להיות ביקורת ושליטה פנימית – antaryamin. תבונה הגורמת למודעות להיות יותר אקטיבית יש להגות בתבונה זו יומם ולילה. יש להתפלל אליה והיא נחלצת לעזרה (בניגוד למודעות, שאין פונים אליה לקבלת סיוע ולעזרה). עלינו ליצור הלך רוח/מצב נפשי בו המודעות נוכחת יותר אז הפעולה נעשית פחות מה׳אני׳ ויותר מ-andiyamin, מקום שאינו מונע על ידי האני. זהו הרעיון של התורה ההודית; Jīvātman הדבר הקוסמי העליון, הדרכה פנימית או ״הצנזור הפנימי״.

בסוטרות של פטנג׳לי תרגולים אישיים מייצגים כח עליון והם כלולים בפרק השני. בשיטה ההודית דרוש ייצוג לכח זה ista-devata, חיבור אל משהוא נשגב. קרישנה מייצג כח זה וכך גם את היכולת שלי לפעול מתוך ההדרכה הפנימית שלי ולא ממקום אחר. התהליך הוא מן החוץ פנימה. על ארג׳ונה לסגת מן הבעיות החיצוניות ולהתמודד עם הקונפליקט הפנימי שלו (פרקים 1-6). בהמשך (פרקים 7-12) מדובר על מערכת היחסים עם אלהים (paramātman) ובשלישי (פרקים 13-18) מערכת היחסים עם העולם.

בד״כ אין אנו מתמודדים עם שאלת האלוהות אלא עם חרדות יומיומיות. זוהי נקודת ההתחילה של הגיטה. עלי לעבוד על עצמי ולעבור תהליך מבלבול לבהירות. תהליך עליו מדובר בפרק השני של הסוטרות. לכן קריה יוגה מקדימה את אשטנגה יוגה בפרק זה*.

כאמור, יאמה נתונה למשא ומתן וניאמה (׳תשובה׳) כל הזמן. היא מתייחסת למערכת היחסים שלי עם עצמי.

*הפרק השני של סוטרות היוגה הוא ׳פרק למתחילים׳ אנשים שעדין אינם מוכנים למדיטציה עליה מדובר בפרק הראשון בשל העדר יכולת ריכוז, הוא כולל 19 אמצעי תרגול. שלושת הראשונים כלולים בקריה יוגה (סוטרות 1-27). הפרק מגיש בהמשך (סוטרות 28-55), שש עשרה ׳מצוות׳ נוספות הכלולות באשטנגה יוגה – חמש יאמה, חמש ניאמה ועוד שש. האחרונה שבהם – סמדהי. יש ללמוד לכלול את כל שהפרק מלמד בתרגול.

הפרק הראשון הוא ׳פרק למתקדמים׳ ומהווה המשך לפרק השני, למי שיש בו המוכנות להתקדם לתרגול המגדיר יוגה בסוטרה השניה כמצב תודעתי המתייחס למייד. יכולת מסויימת של מיינד ומודעות. חמר ורוח; סמדהי.

Posted in המקורות שלנו | השאר תגובה

הרהורים על ה‪פנצ׳ה מאיה‬ – פול הארווי 22 אוגוסט 2012

אחת הדרכים להרהור, העשויה להועיל להבנת הקשר בין חיינו לבין התרגול שלנו היא באמצעות המודל של ה‪פנצ׳ה מאיה ‬ או חמשת ההיבטים של הוויית האדם. במקרה זה דרך ההרהור על הרעיון המשפיע על ההיבטים המעודנים יותר של ה‪פנצ׳ה מאיה‬, עשויה להשפיע בעצמה חזקה יותר על ההיבט הגולמי יותר, ואילו ההשפעה על ההיבט הגולמי של ה‪פנצ׳ה מאיה‬ עשוייה להשפיע בעצמה פחותה בהיבטים המעודנים.

לדוגמא מה שקורה ברמה של הגוף הפיזי עשוי שלא להשפיע באופן חמור על ההיבטים המעודנים יותר של ה‪פנצ׳ה מאיה‬, כגון תהליכים אנרגטיים, התניות חברתיות, רשמים סמויים ומניעים רגשיים. ואילו מה שקורה ברמות המעודנות יותר של הוויתנו, כגון גירויים מודעים ובלתי מודעים מהסביבה החיצונית ותהליכים פנימיים ברשמים הסמויים ומניעים רגשיים, עשויים להשפיע בצורה חזקה מאוד על האופן שבו תפקודי הגוף שלנו מגיבים.

לדוגמא, כאשר מסתכלים על התרגול שלנו ומה שאנחנו 'עושים' באנה-מאיה (ההיבט הפיזי, הגולמי); סיפוק מיידי להיבט זה של ההוויה שלנו, לא בהכרח ישפיע בעוצמה חזקה על ההיבטים היותר מעודנים של ה‪פנצ׳ה מאיה‬ כגון פראנה מאיה (תהליכים אנרגטיים), מנו מאיה (התניות חברתיות), ויג׳ננה מאיה (רשמים סמויים) ואננדה מאיה (מניעים רגשיים).

השיקול עבורי הינו הרמה או ההיבט שאנו מעדיפים לטפח, הנטיה לפיתוח עמוק של אימון ולא של ה׳חוויה הנשימתית׳ (טיפוח של התנסות בנשימה). אולי מהדברים האלה נכון להיות נבון יותר לבחור להרהר יותר, על הדרך בה אנו יכולים, באמצעות האימון שלנו, לטפח תרגול עם דגש הולך וגובר על האופן בו נקדם עדיפות של ההיבטים המעודנים של ה‪פנצ׳ה מאיה‬ באופן ישיר יותר.

הפוטנציאל כאן הוא שההשפעה של סדר עדיפויות כזה תשפיע על הפוטנציאל של היבט המעודן יותר ועל חלחול ההשפעות להיבטים גסים יותר ויותר של ההוויה שלנו.

המודל של ה‪פנצ׳ה מאיה‬ מציע אבני דרך שינחו אותנו במסע שלנו מהגולמי למעודן והוא מזהיר אותנו, ומאפשר לנו להתעלות מעל האשליות העשויות לקבל תוקף מחודש באמצעות זרעי הפיתוי המתעוררים בתוך פירות העבודה עם הגוף (אנה מאיה).

בנוסף, אני חש שחוסר מטרה ברורה כמו ב׳השקפה׳ הוא כמו אבן נגף מהצד של המורים וכך בקרב תלמידים שברור להם בעליל בדרכם, שכבדרך אגב ועקב בורות הם מבלבלים בין המילים אסנה ויוגה כאשר מדברים על תרגול.

אני חש את אותו בלבול בבסיסם של כל מיני ניסיונות המתבססים על הגוף להגיע לאיזה שהוא אושר פיזי נעדר הפרעות ולפרש זאת כחופש קיומי.

עם זאת, על מנת לממש את האפשרויות ההתפתחותיות האלה ביחס להיבטים המעודנים של ההוויה שלנו, יתכן שנצטרך לוותר על חלק מהתופעות והשאיפות הפיזיות שהורגלנו להם וגם לציפייה עצמה. כזו היא ההתלבטות של הבחירה של עבודה מבפנים החוצה ולא הבחירה הרגילה יותר ואפילו הציפייה החברתית בקרב התפיסה הרווחת, זו בה היוגה היא שם נרדף לאסנה, והעבודה מן החוץ פנימה.

מאמר המקור מאת פול הארווי
תרגום: זיוה כנרות

Posted in מאמרים מתורגמים, תרפיה ביוגה | השאר תגובה

‫מודל הפנצ'ה מאיה

‫‪“The‬‬ ‫‪Yoga‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Healing:‬‬ ‫‪Exploring‬‬ ‫‪Yoga’s‬‬ ‫‪Holistic‬‬ ‫‪Model‬‬ ‫‪for‬‬ ‫‪Health‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪Well-‬‬ ‫‪Being”
‫‪2005‬‬ ‫‪International‬‬ ‫‪Journal‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Yoga‬‬ ‫‪Therapy.‬‬ ‫‪Kaustab‬‬ ‫‪Desikachar‬‬

 

שושלת קרישנמצ'ריה-דסיקצ׳ר, משתמשת במודל פאנצ'ה מאיה בעוד שברב מסורות היוגה האחרות עושים שימוש במושג ״פאנצ'ה מאיה קושה״ ו / או פשוט במושג פנצ׳ה קושה. מאחר ומודל זה הוא לעתים קרובות מרכזי ביישומים טיפוליים של יוגה, ניתן להסביר מדוע נעשה שימוש בשני מונחים שונים אלה. השאלה נשאלה על ידי ג'ון קפנר בהשראת ג׳ורג פויירשטיין.

תשובתו של קאושטאב דסיקצ׳ר:

המקום הראשון שבו מוזכר המושג הוא במסורת הוודית, בטיטריה אופנישד- הן בפרק 2 (שכותרתו אננדה וולי ) ובפרק 3 (שכותרתו בריגו וולי). שם מופיעה ההתייחסות הידועה הראשונה למודל הנצחי הנ״ל.

בטקסט זה, נעשה שימוש במילה ׳מאיה׳ בלבד ולא במילה ׳קושה׳. מתוארים בו חמישה רבדים: אנה מאיה, פראנה מאיה, מנו מאיה, ויג'נאנה מאיה, ואננדה מאיה. לפיכך, סבי [ט.קרישנמצ'ריה] השתמש אך ורק במילה סמכותית זו. נראה שהמושג ׳קושה׳ נכנס לראשונה לז'רגון היוגה, דרך הפרשנות של עדי שנקרה לאופנישדות, הכולל את הפרשנות לטאיטריה אופנישד. המילה ׳קושה׳ מתורגמת פשוטו כמשמעו

ל״נרתיק/ שק/מעטפה״. הניחוש שלי הוא ששנקארה משתמש במושג ׳קושה׳ כמטאפורה כדי לציין רבדים אלה, כנראה בהשראת השימוש במילה ׳קושה׳ ברוב הטקסטים האיורוודיים, בהם דנים בגוף האדם הכולל ״נרתיקים״ כמו , אנה קושה (קיבה) פראנה קושה (ריאות), מוטרה קושה (שלפוחית ​​השתן), ראג׳ו קושה (רחם – לנשים בלבד) וויריה קושה (שק האשכים – לגברים בלבד) . אם נתבונן בדברים, אלה הם סוגים של ״נרתיק” … דבר המחזיק משהו בתוכו. כנראה ששנקארה השתמש במונח ׳קושה׳, משום שבתקופתו מונח זה היה רווח.

הסברו של סבי לבחירה הטובה יותר של המונח ׳מאיה׳ ולא ׳קושה׳, הוא שהמונח ׳קושה׳ יוצר הגבלה והפרדה בין הרבדים השונים, בעוד שהשימוש במונח ׳מאיה׳ מורה על חדירה והתפשטות בין התחומים השונים, שכן המושג ׳מאיה׳ אומר שכל הרבדים נתונים לחדירה הדדית. העיקרון ב׳קושה׳ שדברים נשארים רק בתחום הקושה המסויימת, כש׳נרתיק׳ מסויים מכיל את אותה הקושה בלבד. עם זאת, במודל ה׳מאיה׳, מה שמתרחש במאיה אחת עשוי לבוא בקלות לידי ביטוי באחרות. לדוגמא, אם אנחנו נסערים רגשית, הדבר ניכר גם בגוף, או בנשימה, או בנפש, או בהתנהגות שלנו. הרעיון הוא של חדירה הדדית, ולכן הטקסטים המוקדמים השתמשו במושג ׳מאיה׳.

כנראה, שמאחר ואדם דגול כמו עדי שנקארה השתמש במילה קושה בהקשר עם פנצ׳ה מאיה, אנשים התחילו להשתמש במונח והוא הפך לחלק מהז'רגון היומיומי. עם זאת, המדקדקים עדיין משתמשים במילת ׳מאיה׳ בלבד, כמו זו שנעשה בה שימוש באופנישד המקורי. יש למילה מאיה משמעויות רבות, כפי שציינתי בהקשר זה, מאיה פירושה "שהיא חדירה לכל”. בשיתוף פעולה עם ההבטים האחרים, היא מגדירה כל אחד מ׳שכבות׳ אלה במערכת האנושית שלנו כניתנת לחדירה

  • אנה מאיה – מאיה אשר נזונה מאנה (מזון).
  • פראנה מאיה- מאיה אשר נזונה מפראנה (נשימה).
  • מנו מאיה – מאיה אשר נזונה ממאנס (מייד/נפש).
  • ויג'נאנה מאיה – מאיה אשר נזונה ויג׳ננה(ידע מיוחד, מסויים).
  • אננדה מאיה- מאיה אשר נזונה מאננדה (רגש, מזוהה בדרך כלל עם שמחה, אשר עילאי).

קאושטב, בנו ותלמידו של דסיקאצ'אר,
מתוך כתב העת הבינלאומי ליוגה תרפיה.

Posted in מאמרים מתורגמים, תרפיה ביוגה | השאר תגובה

‫יוגה כהשקפה, תרגול וכלים

תרגום החיבור של פול הרווי  Yoga as a View, Practice and Tool

מעניין שכמורה ליוגה, פונים אלי בימים אלה בשאלה "איזה סוג של יוגה אתה עושה?" ולא "מה זה יוגה?". אולי מפני שאנו חושבים שאנחנו כבר יודעים מה זה יוגה, או, סביר יותר, כי השקפת היוגה הולכת לאיבוד בתוך מספר עצום של דרכים שבהן יוגה מוגשת. בימים אלה נראה שיש לכאורה בהירות כל שהיא סביב השאלה מהי יוגה, אך אולי אם קיימת הנחה, אין היא ברורה מאוד. הנחה זו עשויה להיות מושפעת מהשקפות דתיות כגון פרדיגמות ההינדואיזם, סיקיות או אפילו התאמות יוגה להריון ולידה, יוגה לפיתוח הגוף – והתעמלות.

במערב, בעולם היוגה של היום נראה כאילו מורים רבים מלמדים בלי השקפה ברורה של מה היא יוגה וכיצד נוכל להכיר אותה. נתבונן למשל על איך אנחנו לא משתמשים )או אפילו לא יודעים( את המונח יוגה כמדיטציה. ביוגה, הביטויים בו משתמשים לעתים קרובות הם אסאנה, פראניאמה ומדיטציה. והאמירה שאני הולך לעשות יוגה מתייחסת תמיד למזרן תרגול )STICKY MAT( ולא לכרית ישיבה למדיטציה. אפשר אפילו להיתקל באתרים ומאמרים המתייחסים ליוגה ולמדיטציה כאילו הם שני דברים שונים. מה דעתכם על מסגור מחדש )Re-frame(?

יוגה היא מדיטציה ?

היכן אנו עומדים במונחים של מה מוצג כיוגה היום ?

עלינו להיות בעלי השקפה, עלינו לדעת איך לגשת אליה, ואיך לייצב ולשמר אותה.

משנת היוגה נחקרת ברהיטות בסוטרת היוגה של פטנג'לי. המוקד העיקרי שלה הוא מערכת היחסים בין שני היבטים שכל הזמן מקושרים: שמירה על תחושת ההוויה ואינדיבידואליות. שני ההיבטים הם הפעילות המתמדת של המיינד )CITTA( ואיכות של דוממות – )STILLNESS(, הטמונה בתוך המודעות )CIT( כאשר המיינד בשליטה – אנחנו מצויים בעבר ) או בעתיד( יותר מאשר בהווה. כאשר המודעות בשליטה – אנחנו בהווה יותר מאשר בעבר.

הנחת היסוד של סוטרות היוגה היא שכאשר העבר משתלט אנו עלולים לפעול ולתקשר בחוסר מיומנות. גם בתוך היבטים שונים של תרגול היוגה שלנו, כאשר הפרעה/שגיאה כל שהיא באה לידי ביטוי, זה משום

שהעבר השתלט; זיכרון כל שהוא הנכיח את עצמו. עם זאת, אם לא היה עבר לא יהיה קיום ל- Citta . Citta היא כמו כספת מלאה של זיכרונות מן העבר. בתוך התהליך המתמיד הזה אנו רוצים ליצור מרחב בין הדחף לבין התגובה.

כך שאם נתבונן ברוב שיעורי יוגה היום, מהי ההשקפה אשר לעברה אנו מנסים להנחות את הקבוצה?

היוגה טוענת כי בסופו של דבר אנחנו רוצים לאפשר לתלמיד את היכולת לשבת ולהיות מסוגל לחוות איכות של שקט ודוממות. אם למורה אין חזון לעורר בתלמידיו השראה ולהדריך אותם תוך כדי הגחמות הרבות של שיעורי יוגה היום, אז אנחנו נוטים יותר להגיש יוגה המתמוססת אל תוך הניואנסים הרבים של ביצועי תנוחות.

משמעותו של חזון היוגה הוא שתלמידים מתקדמים מנקודת ההתחלה של גופניות )פיזיקליות( לכיוון מסוים של השקטה, יש לתת לתלמידים חוויה של "ישיבה" והתנסות בפוטנציאל של דוממות בנקודה מסוימות לאורך הדרך.

העדיפות מבחינת מה שאנחנו מנסים ללמד הוא "השקט" או חוויה של "Cit" )המודעות(. האם אני מסוגל להיות נוכח בתוך הפעילות של המיינד? ככל שאני מסוגל להיות נוכח, כך יתאפשר יותר ביטוי למודעות. כאשר אנשים באים במגע עם השקט של המודעות, משהוא קורה; – הכמיהה להתרחק מהדומיננטיות של פעילויות המיינד – Citta.

ככל שנלך אחורה בזמן עם יוגה אנו יותר רואים כי המטרה היא השגת היכולת לשבת ולחוות חוויה של דממה. וככל שנלך קדימה בזמן לעבר תקופתנו, אנו רואים תנועה לכיוון 'גופניות' מוגברת.

השקפת היוגה מסתכמת בהיקשרות )YOKING( או של פעילות המיינד)CITTA( עם המודעות )CIT(, על מנת להקל את הופעתה של המודעות השקטה בתוך הנוף של המיינד. חזיון כגון הופעתה של השמש

)בהירות( בעוד שהענן )הבלבול( נסוג, עשויה לסייע להעביר תחושה של התהליך. כאשר תלמיד מגיע לסיום השיעור הוא עשוי לחוש שמשהוא נוגע בו. זוהי התחושה של יישוב הדעת במודעות. השטף של citta עטוף בנוכחות של cit.

האם אין זו האחריות שלמורים ליוגה להנחות תלמידים לקראת החוויה הזו ולהעצים אותם כדי להבין שהם יכולים לגעת במרחב המקודש בשבילם גם מחוץ לשיעור ולסביבת של אימון מודרך ?

Posted in יוגה ומהות, מאמרים מתורגמים | השאר תגובה

הכנס השנתי ה-40 של הארגון האירופי

בין ה-18 וה-23 בחודש אוגוסט, מתקיים הכנס השנתי ה-40 של הארגון האירופי

בכנס זה אגיש ארבע הרצאות בנושא אשר לו מוקדש הכנס: Attention, Awareness, Awakening

ההרצאות מבוססות על לימודי עם פול הרווי ועל טקסטים ולימוד מהמסורת העברית.

פרטים נוספים

Posted in סדנאות בעולם | השאר תגובה

פול הרווי , דצמבר 2012

בסיום השנה פול חוזר אלינו לשני סמינרים אינטנסיביים עם דגש על יישום וכלים לתרפיה ביוגה.

Yoga Cikitsa and the Pañca Maya לתלמידים ותיקים של פול ושל זיוה.

אפשרות אחת להרהור על הקשר בין החיים שלנו והתרגול היא דרך מודל ה- Pañca Maya או חמשת ההיבטים של האדם.

לדוגמא, חשיבה על אפן ההשפעה ההדדית של ההבט הרגשי וההבט הפיסי, תהליכים אנרגטיים בתרגול אסנה ופרנימה ופיתוח עומק לתרגול שלנו כדי להשפיע על הרובדים השונים בהוויתנו. עלינו להכיר את מפת הקיום ולהוקיר את האפשרויות השונות ביישום התרגול ובהפקת ההשפעות הרצויות.

העדר מטרה בתרגול ובלבול סביב הנסיונות להגיע לאושר, חופש וכו' מהווים עוקץ בדרכי הוראת היוגה.

פרטים נוספים

יומיים פתוחים לכל מטעם ארגון מורי היוגה

  1. The Yoga Sūtra of Patanjali – The A-Z of Yoga
  2. Patajali, Prāṇa and Practice

פרטים נוספים

אפשרות אחת להרהור על הקשר בין החיים שלנו והתרגול היא דרך מודל ה– Pañca Maya או חמשת ההיבטים של האדם.

לדוגמא, חשיבה על אפן ההשפעה ההדדית של ההבט הרגשי וההבט הפיסי, תהליכים אנרגטיים בתרגול אסנה ופרנימה ופיתוח עומק לתרגול שלנו כדי להשפיע על הרובדים השונים בהוויתנו. עלינו להכיר את מפת הקיום ולהוקיר את האפשרויות השונות ביישום התרגול ובהפקת ההשפעות הרצויות.

העדר מטרה בתרגול ובלבול סביב הנסיונות להגיע לאושר, חופש וכו' מהווים עוקץ בדרכי הוראת היוגה.

Posted in השתלמויות למורים, סדנאות בישראל | השאר תגובה